החוק בישראל מתיר לעובד זר לשהות בישראל וזאת עד לתקופה של 63 חודשים. בעקבות התיקון לחוק הכניסה לישראל, נקבע חריג המאפשר לשר הפנים להאריך רישיון עבודה של עובד זר בענף הסיעוד מעבר ל-63 חודשים הקבועים בחוק, במספר מצומצם של מקרים הומניטריים מיוחדים.
על מנת לסבר את האוזן, בשנת 2016 הועמדה המכסה השנתית של רישיונות עבודה סיעוד שהוארכו על פי נוהל זה על 1,200 רישיונות עבודה. בחודש אוגוסט לשנת 2018 ובין היתר, בעקבות מחאת הנכים, תוקן נוהל הוועדה המייעצת בענף הסיעוד מטעמים הומניטריים מיוחדים (מספר הנוהל 5.3.0006 תיקון מיום 16/8/2018). במאמר זה אציג בפניכם בתמצית את עיקרי התיקון:
1. תנאי סף להגשת הבקשה – תנאי זה הקשיח משמעותית את האפשרות להגיש בקשה לוועדה ההומניטרית. התנאי קובע כי ניתן להגיש הבקשה רק עבור עובד זר אשר התמיד לפחות שנתיים העסקה אצל מטופל סיעודי אחד במסגרת תקופת העסקתו החוקית. תנאי נוסף תותר הגשת הבקשה רק עבור עובד זר שקודם להגשת הבקשה, הסתיימה העסקתו בעקבות פטירת המטופל או מעבר לבית אבות. יש להדגיש כי חריג זה לא יחול במקרה בו הבקשה מוגשת עבור מטופלים עם נכויות קשות וחריגות במיוחד, שהינם מתחת לגיל פרישת חובה (62 – לנשים, 67 – לגברים). הערה: תנאי זה לא יחול על אוכלוסיית הנכים הקשים שטרם הגיעו לגיל פרישה (ראה בנוהל “מטופל מורכב”) והם יוכלו להגיש בקשה גם עבור עובדים זרים שסיימו 8 שנות שהייה בישראל עד מקסימום של 13 שנות שהייה.
2. שינוי בעניין אופן הוכחת טעמים הומניטריים מיוחדים – לפני התיקון, במסגרת בקשה להעסקה מטעמים הומניטריים, נדרש לצרף הוכחות או חוות דעת בעניין התלות והקשר הייחודי בין העובד הזר למטופל. כך נוצר מצב שאזרחים הפכו לעבריינים שכן כדי להוכיח תלות של הקשיש במטפל, היה עליו להעסיקו באופן לא חוקי. אחרי התיקון, דרישה זו בוטלה ונדרש להוכיח רק מורכבות או ייחודיות של טיפול סיעודי או נסיבות אישיות אחרות של המטופל.
3. אפשרות הוספת הגשת בקשה באמצעות לשכה פרטית – לפני התיקון לשכה פרטית לא הייתה מוסמכת להגיש הבקשה בשם מטופל סיעודי. לאחר התיקון לשכה פרטית רשאית להגיש הבקשה בצירוף חוות דעת של עובדת סוציאלית. חשוב להדגיש שאין כל חובה להגשת הבקשה באמצעות לשכה פרטית.
4. לא ניתן להגיש בקשה לוועדה בגין עובד זר ששוהה מעל 90 ימים בישראל ללא אשרה חוקית – לפני התיקון, ניתן היה להגיש הבקשה גם לעובד זר שלא היה חוקי בעת הגשתה (רוב העובדים בעת הגשה הבקשה הינם ללא אשרה). אחרי התיקון, המדינה הגבילה את אפשרות הגשת הבקשה למקסימום של 90 ימים מיום הפסקת העסקתו החוקית האחרונה. בנוסף, הגמישו במעט את הנוהל לפיו ניתן להגיש הבקשה עבור עובד זר ששוהה בישראל עד וותק של 8 שנים (לפני התיקון השהייה המקסימאלית היה עד 7 שנות וותק).
5. לא ניתן להגיש לוועדה בקשה בגין עובד זר שטרם סיים 63 חודשי שהייה בישראל.
6. סמכות הוועדה המייעצת לדחות בקשות – בהתאם לתיקון לחוק הוועדה המייעצת מוסמכת לדחות בקשות ואז יהא על העובד הזר לצאת מישראל תוך 30 ימים. הערה: על החלטות סירוב של הוועדה ההומניטרית ניתן לערור לבית הדין לעררים בירושלים, תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה.
לסיכום, לאחר בחינת התיקונים בנוהל הוועדה עולה כי, התיקונים בעיקרם נועדו לסייע לאוכלוסיית הנכים הקשים בישראל, כגון: נכי צה”ל, נפגעי פעולות איבה, נכים שהפכו לכאלה בעקבות פגיעה בעבודה וילדים נכים. לעניין יתר האוכלוסייה אשר פונה לוועדה המייעצת באישור לעובד זר שבעיקרה הינה קשישים בגילאי השמונים ומעלה, נראה כי דרישות המדינה הוקשחו משמעותית ונוצר מצב כי קשישים סיעודיים רבים ייאלצו לוותר מראש על פנייה לוועדה זו.
** שאר הדרישות בנוהל הוועדה המייעצת נותרו ללא שינוי.
