ויזת עבודה בישראל זה מסמך המאפשר לאזרח זר לשהות ולעבוד בישראל כחוק. בישראל, החוק אוסר על העסקה של אזרח זר ללא ויזה מתאימה והיתר העסקה ספציפי, כאשר ויזת B-1 היא רישיון עבודה בישראל.
מה היא ויזת עבודה בישראל B1?
אשרה ב 1 אינה רק היתר המאפשר לעבוד, אלא גם אישור שהייה בישראל. הזכות לשהות בישראל מותנית בהמשך עבודתו של המומחה הזר אצל המעסיק הספציפי. במרבית המקרים, הפסקת העבודה מחייבת את העובד הזר לעזוב את המדינה, אלא אם הוסדר לו מעמד אחר.
מי נחשב מומחה זר?
רשות האוכלוסין מגדירה "מומחה זר" על פי מספר קריטריונים:
- הזר צריך להחזיק בידע, ניסיון או מיומנות שאינם שגרתיים ונדרשים באופן קריטי לפעילותו של המעסיק.
- השכר של מומחה זר הוא כפל מהשכר הממוצע במשק הישראלי משתנה בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק . דרישת השכר זו נועדה לוודא שהעובד אכן מגיע למשרת מומחה זר ואינו מחליף עובד ישראלי
- קיימים מקרים בהם המעסיק / החברה המזמינה את המומחה הזר תתבקש להפקיד ערבות בנקאית בסכום שייקבע על ידי רשות האוכלוסין בכדי להבטיח את תשלום שכרו של המומחה הזר ויתר הזכויות.
הליך הגשת הבקשה לאשרת עבודה בישראל
הליך הוצאת אשרת עבודה בישראל הוא תהליך בירוקרטי קפדני ודו-שלבי, המבטיח שהמומחה אכן נחוץ למשק וכי העסקתו לפי חוק. רוב האחריות לניהול התהליך מוטלים על המעסיק הישראלי.
שלב א': קבלת היתר העסקה למומחה זר
שלב זה מתמקד בהוכחת הצורך הלאומי והכלכלי בהעסקתו של המומחה הזר. קודם כל, המעסיק מגיש את הבקשה לאגף ההיתרים של רשות האוכלוסין וההגירה. הגשה זו מתבצעת באופן מקוון, ומטרתה העיקרית היא לקבל היתר להעסקה של אותו מומחה ספציפי.
צירוף מסמכים
המעסיק נדרש להוכיח כי הידע, המומחיות או הניסיון של העובד הם ייחודיים לפעילות החברה ואינם קיימים בכוח העבודה המקומי דהיינו אין עובד ישראלי שיכול למלא את תפקיד המומחה הזר. לעיתים גם נדרשת הצגת מודעות דרושים ו\או ראיונות שנערכו לעובדים ישראלים לצורך הוכחה שאכן המעסיק ניסה לגייס כוח מקומי לפני שפנה למומחים זרים.
בנוסף, חובה לצרף:
- חוזה עבודה, המבטיח שהשכר של המומחה עומד ברף הגבוה שנקבע למומחים זרים, ראיה לכך שמדובר במשרה בכירה ולא בניסיון לחסוך בעלויות שכר.
- מסמכים מטעם המומחה הזר להוכחת המומחיות הספציפית כגון : קורות חיים, תעודות מקצועיות.
- מסמכי תאגיד המוכיח את היציבות הכלכלית של הגוף המעסיק.
בחינת הבקשה על ידי אגף ההיתרים
אגף ההיתרים פועלת כשומר סף בכך שהיא בוחנת את הבקשה באופן יסודי, מוודאת שהעובד עונה על הקריטריונים של מומחה זר, וכי החברה הצדיקה מספיק את הצורך הלאומי בהעסקה. אם הבקשה מאושרת, ניתן היתר העסקה.
שלב ב': קבלת ויזת B-1
שלב טכני המתרחש לאחר קבלת היתר ההעסקה משלב א'.
- לאחר קבלת היתר העסקה, הטיפול עובר לאחריות העובד הזר. ברוב המקרים, עליו לגשת לשגרירות או לקונסוליה הישראלית בארץ מגוריו. שם הוא יגיש את הדרכון שלו יחד עם כל המסמכים הנלווים שנדרשו (כגון: תעודת יושר, בדיקות רפואיות).
- רשות האוכלוסין מוודאת כי העובד הזר עמד בכל הדרישות. לאחר האישור, אשרת העבודה מוטבעת בדרכונו האישי. זוהי הויזה המאפשרת לו להיכנס לישראל בכדי לעבוד.
- במקרים מסוימים, כגון מומחה המגיע לתקופה קצרה עד 90 ימים בשנה או שהגיע לארץ כתייר ניתן להמיר את אשרת תייר לויזה ב1 באישור מיוחד של רשות האוכלוסין.
הליך דו-שלבי זה מבטיח הפרדה ברורה בין אישור הצורך לבין הליך מתן הויזה והבדיקות הביטחוניות ומייעל את הפיקוח על הגירה לצורכי עבודה.
מסלולים נוספים של אשרות עבודה בישראל
בנוסף למסלול הרגיל, ממשלת ישראל יצרה מספר מסלולים מיוחדים שנועדו להתאים לצרכים ספציפיים של המשק. מסלולים אלה מאופיינים לרוב בגמישות רבה יותר, קריטריונים שונים, ותהליכים מזורזים.
העסקת מומחים זרים בהייטק
על מנת לעודד חברות ההייטק הישראליות ולסייע להן בגיוס טאלנטים במהירות, נקבע הנוהל מיוחד לטיפול בבקשות חברות הייטק וסייבר להעסקת זרים בישראל. ולו שתי יתרונות מרכזיים
מסלול מזורז – מאפשר לחברות טכנולוגיה עתירות ידע להאיץ באופן דרמטי את קבלת היתר העסקה למומחים זרים. בעוד שהליך רגיל עשוי לארוך חודשים, במסלול זה, לוחות הזמנים מתקצרים משמעותית (לעיתים אישור בתוך שבוע-שבועיים).
הקלה בתנאים – למרות שעדיין נדרש שכר גבוה, המסלול מקל בכך שהוא מאפשר לחברות לקבל אישורים במהירות, תוך התמקדות בכישורי הליבה של המומחה. המטרה היא למנוע מצב שבו הבירוקרטיה גורמת לעובדים מבוקשים לבחור ביעדי תעסוקה אחרים בעולם.
היתר העסקה לשפים
מכיוון שחלק מהמטבחים האתניים דורשים ידע וכישורים מסורתיים שאינם נלמדים בישראל, נוצר הסדר מיוחד המאפשר למסעדות מסוימות להביא שפים זרים ( (כגון מסעדה יפנית, הודית, תאילנדית וכו) ההיתר ניתן לשפים שתפקידם הוא לנהל ולהוביל את המטבח, ולא לעבוד כטבחים. עם זאת, קיימת מכסה למספר ההיתרים המקסימלי שניתן להעניק למסעדה, בהתאם לגודלה וסוגה. מומלץ לפנות לייעוץ פרטני בכדי לבדוק עמידה בקריטריונים וכמות היתרים שניתן לאשר למסעדה.
אשרת עבודה לתקופה קצרה עד 90 ימים בשנה קלנדרית
לעיתים, מומחה זר נדרש לישראל רק לצורך פרויקט מוגדר, הדרכה או ייעוץ לתקופה מוגבלת של ימים, שבועות או עד 90 יום. עבור מקרים אלה, נוצרו אשרות עבודה זמניות ומקוצרות.
- אפשרויות לפרויקטים זמניים – אשרות אלה מאפשרות כניסה ועבודה מיידית יחסית, ללא צורך בהליך היתר העסקה המלא והארוך.
- היתר עבודה עד 90 יום – בדרך כלל מדובר בהליך מזורז שבו המעסיק מגיש בקשה למשרד הפנים, ולרוב ההחלטה מתקבלת במהירות. יש להדגיש כי אשרות אלו ניתנות רק לצורך פרויקט ספציפי ואינן ניתנות להארכ מעבר לתקופה מוגדרת.
היתר עבודה לספורטאים זרים
העסקת ספורטאים זרים בישראל, בין אם כשחקנים או כמאמנים, מוסדרת בנוהל ייעודי המכיר בצורך בכישרון בינלאומי לקידום ענף הספורט המקומי.
- הצורך המקצועי – ההיתר ניתן לקבוצות או מועדונים (המעסיקים) המשתייכים בליגות מקצועניות המוכרות על ידי משרד התרבות והספורט או התאחדויות הספורט הרלוונטיות. ההצדקה היא צורך קריטי בכישוריו המקצועיים של הספורטאי.
- התאמת שכר ותנאים – הספורטאי הזר נדרש לחוזה העסקה התואם את רמתו המקצועית ואת תנאי השכר המקובלים בענף, ועליו לעמוד בתנאי השכר המינימליים שנקבעו למומחים זרים.
- שיתוף פעולה רגולטורי – הטיפול בהיתר כרוך לרוב בשיתוף פעולה בין רשות האוכלוסין וההגירה לבין הרשויות המנהלות של ענף הספורט (כגון ההתאחדות לכדורגל, איגוד הכדורסל וכו').
מומחה זר מאיחוד האמירויות
במסגרת הסכמי אברהם עולה גם הצורך בעידוד קשרי מסחר, לכן ייתכן שייקבעו בעתיד נהלים מקלים או מסלולים ייעודיים להבאת מומחים זרים ממדינות עמן נחתמו הסכמים דומים.
לסיכום,
התהליך לקבלת ויזת עבודה בישראל מורכב ודורש ידע מעמיק. כל טעות בדרך, עיכוב במסמכים או סירוב להיתר, יכול לעלות לכם זמן, כסף ואף חלילה בגירוש. אם אתם מעסיקים וזקוקים למומחה זר או אם מומחים זרים שרוצים להתחיל לעבוד בישראל באופן חוקי – אתם חייבים ליווי משפטי מקצועי. צרו קשר עוד היום עם משרד עורכי דין הגירה אלקבץ כהן.
