קבלת אזרחות ישראלית לתושב קבע

המעבר ממעמד של תושב קבע בישראל לאזרח מן השורה מספק את הזכות לבחור ולהיבחר, דרכון ישראלי, ביטחון מפני גירוש ועוד. להליך זה המעוגן בחוק האזרחות, דרישות סף גבוהות כמו ידיעת השפה, תקופת שהייה מינימלית, והוכחת כוונה אמיתית להשתקע בארץ. במאמר זה נדבר על כל השלבים, הדרישות והאתגרים הקיימים בתהליך קבלת אזרחות ישראלית לתושב קבע.

מיהו תושב קבע?

תושב קבע מוענק למי שאינו אזרח המדינה, אך מורשה לחיות ולעבוד בה ללא הגבלת זמן. מעמד זה ניתן על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ונועד לשקף כי ישראל הפכה למרכז חייו של אותו אדם. במהות, מעמד תושב קבע מעניק:

• זכות שהייה ועבודה.
• לרוב הזכויות הסוציאליות (קצבאות ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי והפרשה לפנסיה)
• תעודת זהות כחולה של תושבי קבע.

חשוב לזכור כי תושבות קבע איננה עניין מוגמר, זהו מעמד "על תנאי". המדינה יכולה לבטל מעמד את מעמדו של אדם אם עזב את ישראל לתקופה ממושכת, או במקרים של בהם הורשע בעבירות פליליות חמורות.

מה ההבדל בין תושב קבע לאזרח?

ההבדל בין תושב קבע לאזרח ישראלי מתמקד בשלושה דברים בעיקר:

ביטחון במעמד

• תושבות קבע: מעמד שיכול להיות מבוטל בכל זמן על ידי משרד הפנים, בפרט אם האדם עוזב את ישראל. 
• אזרחות: המעמד הוא מוחלט, ואינו ניתן לביטול עקב מגורים מחוץ למדינה (אלא אם מדובר בנסיבות קיצוניות כמו בגידה או ויתור מרצון)

זכויות פוליטיות

• תושב קבע: זכויות בחירה והיבחרות מוגבלות לרשויות המקומיות בלבד.
• אזרח ישראלי: נהנה מזכויות פוליטיות מלאות, כולל הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת.

מסמך נסיעה בינלאומי

• תושב קבע: זכאי לתעודת מעבר ישראלית (לסה פסה), המעניקה חופש תנועה מוגבל.
• אזרח ישראלי: זכאי לדרכון ישראלי, המעניק חופש תנועה משמעותי יותר.

המסגרת החוקית והדרישות המוקדמות

הליך התאזרחות לתושב קבע מעוגן בחוק האזרחות, התשי"ב-1952. הסעיף המאפשר לתושב קבע שאינו עולה חדש להתאזרח הוא סעיף 5 לחוק האזרחות, הקובע את התנאים שעל המבקש לעמוד בהם כדי שרשות האוכלוסין ישקול בחיוב את בקשתו. עמידה בתנאים היא תנאי הכרחי אך לא היחיד, שכן לשר הפנים נשמר שיקול הדעת הסופי האם לאשר או לדחות את הבקשה.

תנאי סף לקבלת אזרחות

תושב קבע המבקש להתאזרח נדרש להוכיח כי הוא עומד בכל התנאים הבאים: 

• לגור בישראל שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה. יש להוכיח שהייה פיזית בישראל. רשות האוכלוסין בודקת את זה דרך רישומי כניסה ויציאה מהארץ.
• הוכחה כי ישראל היא מרכז חייו וכי בכוונתו להמשיך לחיות כאן באופן קבוע. הוכחות אלו כוללות חוזה שכירות או בעלות על דירה, תשלומי מיסים, חשבונות בנק, והשתלבות של ילדים במערכת החינוך ועוד.
• כדי להראות יכולת השתלבות בחברה, נדרש להפגין ידיעה בסיסית בשפה העברית. ידיעה זו נבחנת לרוב באמצעות ראיון אישי בלשכה.
• ככלל, מדינת ישראל דורשת מהמתאזרח לוותר על אזרחותו הקודמת עם קבלת אזרחות ישראלית. למעט במקרים בהם החוק הזר אינו מאפשר ויתור, במקרים חריגים אחרים, או אם השר מחליט לפטור אותו.
• הישבעות בהצהרת נאמנות למדינת ישראל בטקס ההתאזרחות.

קשיים נפוצים בקבלת אזרחות ישראלית לתושב קבע

במהלך הטיפול בבקשה, המבקשים נתקלים לא פעם בסירובים או עיכובים הנובעים מכשלים באחד מתנאי הסף:

סירוב על רקע עבר פלילי/ביטחוני

אף שהדבר אינו מופיע במפורש כתנאי בסעיף 5 לחוק, המבקש נדרש להיות אדם "הראוי" לקבל אזרחות. משמעות הדבר היא:

1. רשות האוכלוסין וגורמי הביטחון בודקים את הרקע של המבקש. רישום פלילי, צווי הרחקה או כל מעורבות פלילית או ביטחונית משמעותית מהווים מכשול העלול להוביל לסירוב הבקשה.
2. במקרים בהם קיים עבר פלילי, ישנה דרישה לתקופת צינון, במהלכה המבקש מוכיח התנהגות נורמטיבית. אורך תקופת הצינון משתנה בהתאם לחומרת העבירות.

סירוב על רקע הוכחת מרכז חיים

תושבי קבע שיוצאים הרבה לחו"ל, או שמראים זיקה כלכלית חזקה לשם, עשויים לקבל סירוב בנימוק של שלא הוכח שמרכז החיים בישראל.

סירוב על רקע אי-ידיעת השפה העברית

אם המראיין מטעם רשות האוכלוסין קובע כי המבקש אינו מסוגל לנהל שיחה בסיסית, הבקשה תידחה. זהו אתגר שיחסית קל לתקן עם למידת השפה והגשת הבקשה מחדש.

בעיות בויתור על אזרחות קודמת

אם מדינת המוצא של המבקש אינה מאפשרת לו לוותר על אזרחותו או שההליך שם מסובך. במקרים חריגים ניתן לבקש פטור מדרישת הוויתור משר הפנים אך זוהי בקשה שיש לבסס היטב מבחינה משפטית.

הגשת ערר

במקרה של סירוב מרשות האוכלוסין וההגירה, למבקש עומדות שתי אפשרויות אותן חובה לבצע בליווי עורך דין להגירה:

ערר פנימי

אפשרות לפנות לגורם בכיר יותר בתוך משרד הפנים או מנהל רשות האוכלוסין ולבקש בדיקה מחודשת של ההחלטה. הערר מוגש לרוב תוך פרק זמן קצר כ-30 יום מיום קבלת ההחלטה.

ערעור לבית המשפט המנהלי

אם הערר הפנימי נדחה או אם הסירוב הוא סופי, ניתן להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.בשלב זה, בית המשפט בוחן את חוקיות ההחלטה, סבירותה והאם היא ניתנה במסגרת שיקול הדעת הראוי. זהו הליך מורכב המחייב ייצוג משפטי מקצועי.

חשיבות ליווי משפטי

ליווי משפטי על ידי עורך דין לענייני הגירה הוא קריטי להצלחת תהליך קבלת אזרחות ישראלית לתושב קבע. בסופו של דבר, אזרחות ישראלית מעניקה ביטחון, זכויות ותחושת שייכות למקום. בדיוק בגלל זה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מיד עם תחילת התהליך או במקרה של חשש לאי-עמידה בתנאי הסף. צרו קשר עוד היום עם משרד עורכי דין משרד הפנים אלקבץ כהן.