תרגום נוטריוני אפוסטיל

ישנם מקרים בהם מסמכים צריכים להיות תקפים גם מחוץ למדינת המקור שלהם. בדר”כ מסמכים רשמיים המופקים במדינת ישראל מופקים בשפה העברית בלבד. הדבר יוצר אתגרים משפטיים המצריך שימוש בתרגום וכן באימות נכונות תרגום נוטריוני, המאשר כי המתרגם מוסמך (עפ”י הצהרתו) ו/או התרגום נאמן למקור. יחד עם זאת, במדינות רבות אליהן מיועד האישור –  האישור נוטריוני בלבד אינו מספיק.

מהו תרגום נוטריוני אפוסטיל?

כאן נכנסת לתמונה חותמת האפוסטיל. חותמת זו, הניתנת על פי אמנת האג, מהווה הוכחה לתוקפו של מסמך רשמי במדינות החברות. מטרתה היא לייעל ולפשט את תהליך אישור מסמכים, וכך לבטל את הצורך בהליכים בירוקרטיים מורכבים. בפועל, ברגע שעל תרגום נוטריוני מוטבעת חותמת אפוסטיל, הוא הופך למסמך רשמי. כך גם תרגום נוטריוני אפוסטיל ישראלי המקובל במוסדות בחו”ל.

אפוסטיל – סוגי מסמכים ציבוריים

חותמת האפוסטיל נדרשת כדי לאמת מסמכים ציבוריים. אלו יכולים להיות:

מסמכים אישיים

דוגמאות בולטות הן תעודת לידה, נישואין ותעודת פטירה. בנוסף, ישנם מסמכים המונפקים על ידי בית המשפט או הרשם לענייני ירושות כמו צו קיום צוואה שגם עבורם יש צורך באפוסטיל.

מסמכים משפטיים

לדוגמא, פסקי דין, תצהירים וייפוי כוח. כאשר מסמכים אלו נדרשים להליכים משפטיים מחוץ לישראל, חותמת אפוסטיל על אישור נוטריון או על המסמך המקורי היא הכרחית כדי להבטיח את קבילותם.

מסמכים אקדמיים

סטודנטים המבקשים ללמוד במוסדות אקדמיים מחוץ לישראל נדרשים בדרך כלל להציג מסמכים רשמיים כמו תעודות בגרות, תארים וגיליונות ציונים. כדי שמסמכים אלו יהיו קבילים בחו”ל, הם יצטרכו חותמת אפוסטיל.

חשוב לציין כי חותמת אפוסטיל תאושר רק על גבי מסמך מקורי או על העתק נאמן למקור שאושר על ידי גורם רשמי, שכן היא מאמתת את חתימת הגורם המנפיק.

השילוב בין תרגום נוטריוני לאפוסטיל

לעיתים קרובות, על מנת שמסמך יהיה קביל במדינה זרה, יש צורך בשילוב בין תרגום נוטריוני לבין חותמת אפוסטיל. הצורך בשילוב זה נובע בגלל שבעוד התרגום הנוטריוני מאשר את דיוק התרגום, האפוסטיל מאשר את אמינותו ותוקפו של הנוטריון. התהליך כולל מספר שלבים:

תרגום נוטריוני: התהליך מתחיל עם מסירת המסמך המקורי (או עותק נאמן למקור) למתרגם מוסמך או לנוטריון עצמו.

אישור הנוטריון: אחר כך, נוטריון מאשר את נכונות התרגום שערך בעצמו ו/או ע”י מתרגם (בדרך של קבלת הצהרת מתרגם כי המתרגם דובר את שתי השפות) וזאת בחתימתו ובכך הוא מאשר כי התרגום נכון ונאמן למקור. אישור זה הופך את התרגום למסמך משפטי קביל בישראל.

קבלת חותמת אפוסטיל: לאחר קבלת אישור נוטריון, יש לפנות לגורם המוסמך למתן אפוסטיל בישראל, הוא בית המשפט. שם, חותמת האפוסטיל תוטבע על אישור הנוטריון ובכך מאשרת כי חתימת הנוטריון אותנטית. בבית המשפט ניתן לקבל חותמת שמיועדת למדינת חברה באמנה (אפוסטיל) ומדינה שאיננה חברה באמנה (לא אפוסטיל).

יכול ותידרש חותמת משרד החוץ בנוסף לחותמת בית המשפט ע”ג המסמך על מנת שיהא זה מסמך קביל במדינת היעד.

בחירת מתרגם ונוטריון 

בחירת מתרגם ונוטריון אינה עניין של מה בכך. בחירה שגויה עלולה להוביל לבזבוז זמן וכסף ואפילו לפסילת הבקשה.

מומחיות המתרגם

חשוב לבחור נוטריון מומחה ששולט בשפות הרלוונטיות בעבודה על מסמכים רשמיים. מתרגם / נוטריון שאינו מנוסה בתחום עלול לעשות טעויות קריטיות, כמו תרגום שגוי של מונחים משפטיים או אי-הבנה של הפורמט הנדרש. מתרגמים ונוטריונים מומחים בתחום מכירים היטב את הדרישות של משרד החוץ הישראלי ואת ההנחיות של אמנת האג, ויודעים להכין את המסמכים באופן מדויק על מנת למנוע סיבוכים. מומלץ לבדוק האם למתרגם יש ניסיון ספציפי בתרגום סוג המסמך שלכם, בין אם מדובר בתעודת נישואין, פסק דין או תעודה אקדמית.

שקיפות בתהליך ובעלויות

שקיפות חובה. ודאו שהמתרגם והנוטריון מציגים בפניכם את כל שלבי התהליך בצורה ברורה (תרגום, אימות נוטריוני וקבלת אפוסטיל). בנוסף, בקשו הצעת מחיר מפורטת הכוללת את עלות:

• התרגום,
• אישור הנוטריון – שהוא שכר שקבוע מראש בחוק.
• הוצאת האפוסטיל.
• אגרות בגין הפעולות הנדרשות

לסיכום,

תהליך תרגום נוטריוני אפוסטיל הוא מורכב, המצריך הבנה בדיני המשפט הישראלי והבינלאומי כאחד. לכן פנייה לייעוץ משפטי מקצועי הוא צעד חיוני. פנו למשרד עורכי הדין אלקבץ כהן עוד היום